בכל בוקר כאשר יהודי מניח תפילין, הוא מקבל עליו 'עול מלכות שמיים'. ובכל לילה, בקוראו קריאת שמע על המיטה – בעודו מוחל לכל בריה על כל פעולה ומעשה לא ראויים שנקטו כלפיו, הינו מקבל שוב 'עול מלכות שמים'. בכל בוקר וערב, יהודי מכיר בכך, שהרוחניות שבו היא העיקר. ולה ראויה המלוכה. והממשל בחייו.

והחוק הראשון של אותה רוח הוא - האמת.

אני.

'השם'.. האלוקות האינסופית המיוצגת בשם 'יהוה' (אותו אין להגות במפורש, שכן בהכרח 'תפספסו' חלק מהאמת בזה.. שאתם עלולים לחשוב ששמי הוא מהותי.. ולא כך הוא)

המלך שלכם, (ואני) אמת.